החלטה בתיק ת"א 38148-01-11

1.         לפני שתי "בקשות לביטול עיקול".

בקשה אשר הוגשה ע"י הנתבע - מר יעקב כהן (בקשה מס' 33) ובקשה אשר הוגשה ע"י מי שאינו בעל דין בתיק כיום - מר יום טוב ליפמן שטרן (להלן: "שטרן") [בקשה מס' 34].

יש לאמר כבר עתה: מעולם לא ניתן צו עיקול בתיק, אלא ניתן צו איסור דיספוזיציה ביום 12/4/11 ע"י כב' השופטת ערקובי, עת נוהל התיק עדיין בבית משפט השלום בתל-אביב.

הדיון נקבע בפני במסגרת תפקידי כרשמת בשים לב לכותרתו "בקשה לביטול עיקול".

כיוון שאין בנמצא צו עיקול, ויש צורך לבטל צו שניתן ע"י שופט, אתן החלטתי זו במסגרת תפקידי כשופטת ולא כרשמת.

2.         רקע עובדתי קצר:

א)         תחילתו של ההליך שלפני בהמרצת פתיחה אשר הוגשה ביום 20/1/11 לבימ"ש השלום בת"א ע"י התובעים נגד יעקב כהן ושני נתבעים נוספים.

במבוא להמרצת הפתיחה ביקשו התובעים מבימ"ש להצהיר, כי "התובעים כולם הינם הבעלים" ב- 3 נכסים שונים שנרכשו על ידם בעיר ברלין בגרמניה, עפ"י גובה האחוזים אשר פורט.

עוד ביקשו מבימ"ש "להצהיר כי התובעים כולם, הינם בעלי המניות, בגין הכספים שהעבירו לנתבע לצורך רכישת המניות בחברות המחזיקות נכסים אלה, וכי הינם רשאים לפעול במניות אלו, תוך ביטול "נאמנות" של הנתבע. .. וכי לנתבע אין רשות לעשות פעולה כל שתהיה במניות ונכסים אלו".

ב)         הנכסים הם: בניין ברחוב הולצהואזר. בניין ברחוב ציטואר ונכס ברחוב אלזן שטרסה.

ג)          לאחר שיעקב כהן הגיש בקשה לסילוק על הסף, הגישו התובעים ביום 11/4/11 "בקשה דחופה ביותר לדיספוזיציה לכספים והמניות נשוא "המרצת הפתיחה".

נטען, כי סמוך למועד הגשת הבקשה אמור להיות משולם תשלום בגין מכירת הנכס באלזן שטרסה.

הנתבע - יעקב כהן אמור לקבל 1/3 כנאמן של המבקשים (כלומר - התובעים דנן, שהיו המבקשים בהמרצת הפתיחה), ועל מנת למנוע הברחת כספים, מבוקש הצו.

ד)         ביום 12/4/11 נתנה כב' השופטת ערקובי החלטה כדלקמן:

"לאור האמור בתצהיר כאשר על פיו ועל פי הבקשה לסילוק על סף, אין מחלוקת לכאורה באשר לקיומו של הנכס שעל פי הטענה נמכר, אני מורה כי שליש מכספי התמורה יועברו לאלתר לקופת ביהמ"ש על ידי מי מהמשיבים, ו/או ככל שהכספים מצויים בחברה בשליטתם, ו/או בניהולם, ואדרש לנושא במסגרת הדיון הקבוע בתיק זה. כמו כן אדרש לשאלת ערבויות לבקשה זו במסגרת הדיון".

ה)         ביום 6/6/11 התקיים דיון בפני כב' השופטת ערקובי והצדדים הגיעו להסדר דיוני.

"הגענו להסכמה דיונית כדלקמן:

• 1.      הואיל והתובענה היא לאכיפת הסכם לקבלת מניות בחברה המחזיקה במקרקעין בגרמניה, אנו מסכימים כי הסמכות הינה לביהמ"ש המחוזי לאכוף את ההסכם / הסכמים ואנו מסכימים להעברת התובענה לביהמ"ש המחוזי לו הסמכות לדון בה.

• 2.      אנו מסכימים כי המבקשים יהיו רשאים להגיש בביהמ"ש המחוזי כתבי טענות מתוקנים בהתאם לשיקול דעתם בתוך 30 יום.